כולנו מכירים את הטרול התורן שצועק משהו פרובוקטיבי, לעיתים תוך השפלה של אוכלוסייה מסוימת, וגורר המון "תשומת לב שלילית". או אז קם מישהו ולוחש "היי, מספיק להתעצבן עליו, זה בדיוק מה שהוא רוצה וצריך - תשומת לב - הכעס שלכם הוא הפרס הכי טוב שלו". הבעיה שהוא באמת הצליח לעצבן ואנחנו ממולכדים בתוך כלכלת תשומת לב שמתגמלת טרולים.
אני מכיר אישית משפיען אינסטגרם שניסה לפרוץ במשך שלוש שנים ללא הצלחה. בשלב מסוים הוא הלך למישהי שאמרה ששכירים הם עלובים ועשתה מזה קריירה, היא לימדה אותו איך להטריף את הקהל שלו באמירות מתסיסות ומרושעות (לרוב אחריהם הגיעו הבהרות שניסו להסביר את ה"עומק" של הדברים הויראליים ויצרו סולחה בסגנון נרקיסיסטי). זה מה שגרם לו לנפץ את תקרת הזכוכית ולפרוץ לתודעה.
אז ברור, יש המון משפיענים עם תוכן ממשי סופר איכותי. אבל חושב שהם, יותר מכל אחד אחר, ידעו להסביר שהמנגנון מתגמל התססה וזיוף. לעשות טיפולי פנים אצל קוסמטיקאית מקצועית ואז להעלות פוסט ויראלי של לפני ואחרי על קרם שעולה 30 שקל וככל הנראה יהרוס לגולשים את העור, לינק בביו.
האם זה נגמר?
בוקר אחד החלטתי שאני משקיע בפנים שלי ויוצר שגרת טיפוח ברמה מדעית. הלכתי לחנויות וניסיתי להבין משהו מהעיצובים של מותגי העל שממוקמים על המדף הנכון עם הקריצה הנכונה, אחר כך חיפשי קצת בגוגל, באינסטגרם, ניסיתי למצוא או להבין משהו. ואז המוכר לקח אותי לצד ואמר לי: "תקשיב מה אני עשיתי, צילמתי לצ'אט את העור שלי אמרתי מה אני רוצה והוא המליץ לי בול. סתכל את העור שלי אחרי חודשיים". האמנתי לו.
צילמתי. שאלתי את הצ'אט. הצ'אט בחן את כלל הקרמים והמותגים שקיימים בארץ לפי סוג העור שלי והדגש שלי על דברים שהוכחו מדעית ובום - קיבלתי את הקרמים המושלמים (רובם של חברת cerave אם שאלתם, של רופאי עור שיצרו תכשירים עם אמת כימית ועיצוב של חברת תרופות משנות ה-80). האירוע הזה הבהיר לי, כלכלת תשומת הלב עומדת להתחלף בכלכלת הסוכנים (The Agentic Economy).
מה זה לכל הרוחות כלכלת הסוכנים?
עד היום, יכלתם ליצור מוצר הנדסי גאוני, מוכח מדעית, פותר בעיה אמיתית. להעלות את כל המידע לאתר לאתר שלכם ושקט, צרצרים. אף אחד לא יודע ולא שמע עליכם. אתם מתקדמים בקצב של צב חולה נפש. למה? כי אין אדם בעולם שמחפש על הביטוי שלכם את עמוד 12 בתוצאות החיפוש של גוגל.
כדי להיות בתודעה של הלקוחות ולהגיע לשוק, הייתם חייבים פרסום. זה יכל להיות קידום בגוגל, מיקום פיזי עם שילוט ברור, קמפיין סושיאל, משפיענים, קמפיין חוצות - או לרוב, שילוב של כל אלה יחד ותקווה שזה יספיק כדי לגרום ללקוחות הטרודים והגוללים לפנות לכם רגע מזמנם.
היום, לקוח מציג לצ'אט את הבעיה שלו ומבקש פתרונות יצירתיים. הסוכן סורק 10,000 דפי מידע ומנסה לאמת את המידע הקיים שם ובום - המוצר שלכם מופיע בפניו עם קישור או הביטו הספציפי שיוביל ישירות אליכם. מה שיקח לאדם 100 שנה לקרוא ולפנות תשומת לב, לקח לסוכן 0.8 שניות.
איך זה עתיד להשפיע?
זה מסוג השאלות שלא ניתן לענות עליהם ודאית, אבל יש המון השלכות הגיוניות שמי שיתארגן אליהם ראשון ביעילות עשוי לנצח את המשחק. הדבר הראשון והחשוב ביותר זה מעבר משיווק של סיסמאות חלולות שריגשו אנשים ולא אומרים כלום לסוכנים - לשיוון משולב של רגש ורציונל.
אם בעבר האיכות של המוצר יחד עם השיווק שלו חדרו לשוק והניעו את הגלגל, היום האיכות ההנדסית, הקוד, התקן, חומרי הגלם - מה שזה לא יהיה שמעיד ומאמת את היתרון שלכם - צריך להיות שקוף ומוצג. סוכן בינה מלאכותית יתן לו את הניקוד שאתם צריכים כדי לקבל את הלקוחות החכמים והנאמנים ביותר.
ההשפעה של זה היא קיצונית הרבה יותר ממה שנראה, היא מתחילה באיזה מוצר בכלל לייצר או לייבא, לאן להפנות תקציבים חדשים, התאמת אתרי אינטרנט לסוכנים וכדומה. מעולם לא היה שינוי גדול יותר על עולם הפרסום ועל החשיבה האסטרטגית של עסקים כמו המעבר הזה בין כלכללת תשומת לב לכלכלת סוכנים.
טוב לי או רע לי?
השינוי הדרמטי הזה נשמע כמו החלום הרטוב של לקוחות, אבל זה לא מדויק. הוא יעמיק את האפליה בין לקוחות טפשים שקונים עטיפה במחיר מופקע ללקוחות חכמים שקונים מוצר מוכח במחיר הוגן. הוא עלול ליצור עולם הרבה פחות מגוון, מה שידרוש ממותגים להשקיע הרבה יותר בנרטיב של המוצר ובתפיסת הערך של הלקוח.
אני מעריך שאנחנו לפני גל אדיר של "מניפולציות של נתונים" וטכניקות של פייק מדע שיגרמו לסוכנים לתעדף מוצר מסוים. אבל זה קרב מוחות הרבה יותר מכבד משתי שניות של תשומת לב כפי שהיה עד עכשיו. יתכן גם שכלכלת הסוכנים תחזיר את הבמה למדענים וליזמים שידעו לפענח בעיה בתבונה ולהעניק לה את הפתרון המושלם, גם אם הם לא חזקים בלצעוק.
